כיום ישנה מודעות גבוהה מאוד לבריאות במגוון רחב של תחומים ובתחום המזון בפרט. משך זמן הקניות של מוצרי המזון אורך כפול מבעבר כי אנו עוצרים וקוראים את כל מרכיביו של המוצר טרם קנייתו. כיצד כל אחד מהם משפיע על הגוף שלנו? האם מתאים לסוג הדם והאם אנו מעוניינים להכניס אותו הביתה לילדינו ולשאר משפחתנו?
משרד הבריאות קבע כי, החל מ-1 בינואר 2020, יכנסו תקנות סימון המזון המזיק לתוקף, שבהן יחויבו היצרנים לסמן במדבקה אדומה בחזית האריזה מוצרים המכילים כמות גבוהה של שומן, סוכר ונתרן.
השאלה היא, מדוע אנו רצים לחנויות הטבע האורגניות ובודקים כל מוצר בכדי לשמור על בריאותינו- ובמקביל איננו מודעים וחשופים באופן גלוי לחומרים בהם המפעלים עושים שימוש בכדי לשמור על סטריליות המזון בעת הייצור? ומה ההשפעה של חומרי החיטוי הללו על בני אדם?
כאשר אנו מסתכלים על הצד של בעלי מפעלי המזון, מהירות התגובה ואסטרטגית התקשורת למדיה הן שתי המפתחות העיקריים בהתמודדות מוצלחת עם קריאה של החזרת מוצר למפעל , Recall.
קלין ביט לעומת זאת, מסתכלת על האינטרס של הצרכן והיצרן כאחד ומראה כיצד ניתן לחטא ולשמור על סטריליות עם החומרים האיכותיים ביותר שלא יפגעו בבריאות של אף אחד מהצדדים.
קלין ביט פותחת את דלתות מפעלי המזון וחושפת בפניכם את מגוון חומרי החיטוי הנפוצים והשכיחים בהם מפעלי המזון עושים שימוש לחיטוי משטחים.
במאמר הקודם עסקנו בחיידקים הנפוצים ביותר בצלחת שלכם, שהינם: ליסטריה, קמפילובקטור וכמובן סלמונלה. המאמר בחן את השפעת החיידקים על בריאותנו.
חברות מפסידות המון כסף ומשאבים ברגע שהן צריכות להחזיר מוצר פגום למפעל. המשאבים שהן צריכות להשקיע בנזק התדמיתי או במניעה של הידיעה לתקשורת הם עצומים. החל מבדיקת שרשרת הייצור והאספקה, תקשור הידיעה למשווקות, למפיצים ובמקרים מסויימים גם ליח"צ בכדי להעביר תגובה הולמת לתקשורת ולמדיה.
עידן הפייסבוק והאינסטגרם מקשה מאוד על בלימת דליפה של הידיעה החוצה התקשורת כבר לא צריכה לעבוד כל כך קשה כדי לעלות על מחדל או זיהום באחד מהמפעלים. מספיק שאחד העובדים שולח הודעת וואטס-אפ עם סרטון לקרוב משפחה ומשם זה מתפשט כמו אש בשדה קוצים. בהתחשב בעובדה הזו, עבודת מניעת הזיהומים צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של בעלי המפעלים.
הפתוגניים השכיחים ביותר בתעשיית המזון
• הסלמונלה ה- Salmonella
• הקמפילובקטר- Campylobacter
• ה-ליסטריה- Listeria
• פסאודומונס- Pseudomonas
• אי. קולי- E. coli- Escherichia coli
• אנטרובקטר- ESBL
עמידות החיידקים לחומרי חיטוי
האתגר המשמעותי ביותר העומד לנגד המפעלים, הוא עמידות ההולכת וגדלה של החיידקים. משנה לשנה חומרי החיטוי אינם יעילים כפי שהיו בעבר. החיידקים מפתחים מוטציה שעמידה לאותם חומרי חיטוי ולכן אין ברירה אלא "לשכלל" את החומרים, להעלות את כמות הכימיקלים בכדי שהחיידק לא יתפתח על המזון טרם יציאתו מהמפעל. בידוד וספירה של החיידקים האירוביים, כמו גם ספירת עובשים ושמרים, מהווה אתגר על מבקרי איכות המזון במפעלים. עליהם לוודא כי המזון עומד בתקנים המחמירים ביותר בכדי למנוע הרעלת מזון ולספק את המוצר הנקי והבטוח ביותר לצרכן.
מודעות הציבור למקומות נקיים שעברו חיטוי
במקביל לאתגר העמידות – כפי שהזכרנו קודם לכן, מודעות הציבור לפן הבריאותי בתחום המזון הולכת ועולה מיום ליום. זה לא סוד שבעלי המפעלים צריכים לדאוג שלקוחותיהם יהיו מרוצים בכדי להצליח ולמכור כמה שיותר. האתגר של הקפדה על סטריליזציה במפעל עם חומרי חיטוי ועמידה בתקן של בריאות , הוא מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי.
חיטוי בתי עסק
חומרי חיטוי נפוצים
כלור– חומר החיטוי הנפוץ והמוכר ביותר הוא חומר חיטוי עם כלור. הכלור היטב מוכר לכולנו עוד מילדותינו בימי הקיץ בבריכות. יעילות הכלור גבוהה כיוון שמשמידה חיידקים ברמה גבוהה. אבל, ויש פה אבל גדול, לכלור חסרונות רבים ובניהם, הכלור יוצר פעולה ותרכובת כאשר הוא בא במגע עם מזון. התרכובות הללו עלולות להיות מסרטנות. חיסרון נוסף של הכלור הוא העובדה שפתוגניים יכולים לפתח לו עמידות ולכן, יש להעלות את הריכוז משימוש אחד לשני, מה שעלול לפגוע במזון ובצרכן.
אמוניום רבעוני– הינו חומר נגיש מבחינת המחיר ולכן השימוש בו יחסית נפוץ. עם זאת, נמצא כגורם לפגיעה בעיניים בעת התזת החומר ולכאבי ראש וסחרחורות- לכן, נפסל בחלק מתעשיית הבריאות אך, עדיין בשימוש נרחב בתעשיית המזון. יעילותו נמוכה יחסית כיוון שלא עובד טוב בסביבה של סבון וחומרים אורגניים.
אלכוהול– ידוע מאז ומעולם שאלכוהול יעיל בחיטוי בכל דבר. בין אם מדובר במשטחים מזוהמים או בפצעים פתוחים. עם זאת החומר יקר ומתנדף במהירות ולכן פחות יעיל לטווח הארוך.
מי חמצן– ריכוז גבוה של מי חמצן עלול לגרום לקורוזיה במשטחים, בנוסף זמן האוורור שלו גבוה ולכן, יעכב את החזרה לשגרה- פקטור שעלול לגרור עלויות גבוהות נוספות ונזק תדמיתי של המפעל בתקשורת.
*חשוב לציין כי, תהליך התאמת חומרי החיטוי ושיטות הניקוי למשטחים או למזון, הוא חשוב מאוד. ישנם מספר משתנים שיש להבין ולקחת בחשבון ולכן אין להכליל על שיטת חיטוי בתי עסק אחת כטובה יותר או פחות עבור מטרות שונות.
זמן חיטוי משטחים
הזמן הוא אתגר גדול מאוד בכל הנוגע להתמודדות ומניעה של זיהומים בפס הייצור. המשאבים שנוקטים בהם בכדי למנוע זיהומים לוקחים הרבה מאוד זמן- אם זה בבדיקות, בביקורות ובהקפדה בסטנדרט גבוה בכל הנוגע לאכיפת כללי הגיינה וסטריליזציה.
הזמן הופך למשאב יקר יותר ברגע שהתגלה זיהום בפס הייצור ויש להגיב במהירות כדי לחזור לעבודה שגרתית בהקדם.
מהו הפתרון לעמידות חיידקים ושמירה על היגיינה
הפיתרון לאתגר עמידות החיידקים ושמירה על בריאות הציבור טמון בחומרי חיטוי והשמדת חיידקים שמקורם מהטבע. היתרון המשמעותי הוא שהחיידקים לא מפתחים עמידות (בניגוד לחומרי חיטוי אחרים).
ישנה עדיפות מובהקת לשימוש בחומרי חיטוי והשמדת חיידקים בטכנולוגיה ירוקה ללא חומרי חיטוי מזיקים וללא שאריות (רק מים וחמצן) במזון. חומרים המכילים חומר פעיל בריכוז נמוך עם מי חמצן בריכוז של 7.8%. ולכן חומרים אלו, הם הדור הבא של חומרי החיטוי והשמדת החיידקים.
מעבר לחומרים תמיד יש לקחת בחשבון את הפקטור של הזמן. כמה זמן נמשך תהליך החיטוי וההשמדה של החיידקים וכמה זמן לאחר מכן ניתן לחזור לייצור שגרתי וסטרילי?
בטכנולוגיה הירוקה בשיטת היינון הבינארי הכוללת מים וחמצן בלבד, ניתן לחזור לשגרה כבר למחרת החיטוי.
לחיטוי וטיהור יעיל של זיהומים ובקטריות עמידים לאנטיביוטיקה חברת קלין ביט- Clean Bit פתרונות סביבתיים לחיטוי וטיהור, עומדת לרשותכם.
מערכת ™SteraMist מבית TOMI היא מערכת חיטוי לפתוגנים המשמידה את תאי החיידקים ושאר סוגי הפתוגנים. ™SteraMist פותחה כטכנולוגיה של הצבא האמריקאי ע"י DARPA למלחמה במתקפת האנתרקס בשנות ה-2000, שוחררה לשוק הפרטי בארה"ב בשנים האחרונות והגיעה גם לישראל.
לטכנולוגיה של חברת קלין ביט- Clean Bit הוכחת יעילות לחיטוי בדרגת log6 ומעלה כנגד פתוגנים (וירוסים, עובשים וחיידקים עמידים).
התווית K של הEPA לטיפול בנבגי קלוסטרידיום, היא הכלי המומלץ ביותר על ידי הCDC (Centers for Disease Control and Prevention) לטיפול בשמרים אלימים ועמידים.
הטכנולוגיה של קלין ביט יעילה ביותר בחיטוי והפחתת ספירות שמרים ועובש של פתוגן הקנדידה אוריס- Candida auris ושאר חיידקי העל .
שיטת החיטוי מבוססת על עיקרון היינון הבינארי (BIT) מבוססת על מי חמצן בריכוז 7.8%, ידידותית לסביבה ומותאמת לציוד רפואי, טכנולוגי וסוגים רבים של חומרים. החיטוי הינו קל לתפעול, פשוט ומהיר מאוד, שאינו גורם לקורוזיה , מותאם לחללים סגורים, משטחים ומקומות לא נגישים.
שלושת סוגי החיידקים הנפוצים ביותר בצלחת שלכם:
הכירו את סלמונלה Salmonella
חיידק סלמונלה כל כך נפוץ, שאין מישהו שלא שמע או נדבק בו. נתון (לא כל כך) קטן, מעל לכ- 16 מיליון אנשים נדבקים בחיידק מידי שנה בכל העולם ומתוכם כחצי מיליון חוטפים את החיידק באופן קטלני. מידי שנה נפטרים מהחיידק כ- 450 אנשים.
חיידק סלמונלה , Salmonella, מגיע לרוב מבעלי החיים בייחוד העופות. החיידק נמצא לרוב באוכל נא כמו ביצים, חלב, גבינות (שלא עברו תהליך פסטור) ובשר. הסיכוי להידבק בחיידק הסלמונלה עולה ברגע שהאוכל לא מבושל היטב.
באתר משרד הבריאות צוין כי, סלמונלה W775 senftenberg S. העמיד פי 10-20 לחום ולפעמים ניתן למצוא אותו בחלב שעבר פסטור. הקפאה או צינון אינם משמידים את החיידק ואפשר למצוא התפתחות איטית של החיידק גם בטמפרטורה של 10 מעלות (למאמר המלא).
למרבה הפלא, המרכז למניעת מחלות וזיהומים גילה כי, הסלמונלה שכיחה גם במלפפונים, פיסטוקים ,זרעי אלפלפא וחמאת בוטנים.
חשוב! בבית, יש לשטוף היטב את הכלים לאחר שהונח עליהם בשר חי. קרשי חיתוך, סכינים וכל דבר שבא במגע עימו כולל הידיים.
חיידק הסלמונלה חודר למעי ועלול לגרום לתופעות כגון: שלשולים, הקאות, כאבי בטן, חום גבוה, בחילות ועוד.
חיידק נוסף השכיח מאוד בתעשיית המזון הינו קמפילובקטר – Campylobacter
החדשות הטובות, הוא גורם לתסמינים קלים אצל אנשים בריאים, לרוב הטיפול לא דורש דבר מלבד שתייה מרובה כל עוד נמשכים התסמינים. החדשות הרעות, הוא יכול להיות קטלני עד מוות לפעוטות, קשישים ואלו בעלי מערכת חיסונית נמוכה.
קצת נתונים מידי שנה 1 מתוך 10 נדבק בחיידק ה- Campylobacter . בדומה לסלמונלה, הוא שכיח בבקר, עופות, עיזים, צדפות (כן כן באמת) ואפילו בע"ח ביתיים כמו כלבים וחתולים. החיידק עובר דרך מים, קרח, חלב שלא עבר פסטור ובשר נא.
לצערנו, כיום כבר קיימים זנים שונים של ה- Campylobacter העמידים לאנטיביוטיקה. כאשר תוקף את הגוף הזן העמיד, המלחמה והטיפול כבר נהיים יותר מסובכים. משך המחלה אורך זמן ממושך מהרגיל, והמחלה עלולה להחריף. ההשלכות אינן רק על החולה עצמו אלא, גם על סביבתו. מעבר לעלויות הגבוהות של הטיפול, הוא מהווה גם סכנה לבריאות הציבור.
כיצד מתפשטים הזנים העמידים לאנטיביוטיקה של חיידק הקמפילובקטר?
החיידק העמיד מתפתח לרוב בעופות ועובר לבני האדם, כאשר העוף לא מתבשל כראוי טרם הגשתו לצלחת.
הקמפילובקטר – Campylobacter אף הוא חודר למעי ועלול לגרום לתופעות הנמשכות לרוב בין 3-5 ימים של שלשולים, כאבי בטן חזקים מלווים בבחילות וחום.
נעבור לאחרון או שנאמר אחרון חביב, ה-ליסטריה- Listeria
תמיד חשבנו שהוא שכיח בארצות מתפתחות יותר, בהן המים מזוהמים וגם בעלי החיים. אכן בארצות אלו הוא שכיח יותר, אך מצא את דרכו גם לארצות המפותחות בהן הרפואה מתקדמת והאוכלוסייה מודעת לניקיון וסטריליות.
נזכיר פה מקרה שפורסם ב23/12/2019, כן ממש לאחרונה. חברת המזון האמריקאית Almark Foods, המספקת מוצרים שונים מביצים (ביצים קשות, סלטי ביצים, ביצים צבעוניות לחג הפסחא וכד'), הכריזה על Recall (לכתבה המלאה) עבור הביצים הקשות שמכרה לרשתות המזון והמכולות.
באחד המפעלים שלה עלה חשד לחיידק הליסטריה (Listeria monocytogenes) . בעקבות הידיעה, חנויות מזון רבות נאלצו להוריד את הסחורה של החברה מהמדפים, ולזכות לקוחות רבים שקנו את המוצרים. בנוסף לכך, חברות שמגישות את מוצרי הביצים של החברה בחדרי האוכל של מקום העבודה, נאלצו אף הם, להימנע מהגשה לצלחות העובדים בכדי למנוע את התפשטות החיידק.
לדאבוננו הרב, החיידק הספיק לעשות נזק רב. 7 נדבקו, 4 אושפזו ובטקסס אחד החולים נפטר.
הידיעה הפתיעה את כולם, כאשר שמעו כי מדובר בביצים קשות. שכן, היה ידוע עד כה, כי חיידק הליסטריה (Listeria monocytogenes) לא עומד בבישול בטמפרטורות גבוהות.
עלינו לזכור כי השפעות החיידקים הללו בדרך כלל, קלילות יחסית לאנשים בריאים. חלקם יחושו ברע, ישלשלו, יקיאו וזה יחלוף. לעומת זאת, האוכלוסיות שהוזכרו לעיל, כגון: פעוטות, קשישים ובעלי מערכת חיסונית נמוכה עלולים לחטוף את החיידק והשפעותיו יגרמו לנזק בלתי הפיך עד מוות.
יש לוודא כי כל מזון שנכנס לפה, עבר לפני כן, בישול בטמפרטורות גבוהות. לרוב אלו לא מאפשרות לחיידק להתפתח ומשמידות אותו.
אמנם הדרך למניעת חיידקים באופן שלא יסכן חולים עוד ארוכה, אך עד אז,
חברת קלין ביט- Clean Bit מעלה את מגוון האפשרויות שיש לכם בכדי למנוע את הזיהום הבא:
1. הכשרת והדרכת צוות העובדים לניקוי ויעיל של הידיים ושמירה על סביבת עבודה נקייה
2. תליית שלטי נהלי חיטוי במסדרונות וחדרי המפעל
3. ביקורות ודגימות פנימיות ע"י המחלקות למניעת זיהומים
4. איתור החיידקים ע"י florescent gel
5. העמדת עמדות עם חומר חיטוי בכניסה
6. חיטוי ממושך ומניעה של חיידקים ע"י טכנולוגיות מתקדמות
לחיטוי בתי עסק וטיהור יעיל של זיהומים ובקטריות עמידים לאנטיביוטיקה חברת קלין ביט- Clean Bit פתרונות סביבתיים לחיטוי וטיהור, עומדת לרשותכם.
מערכת ™SteraMist מבית TOMI היא מערכת חיטוי לפתוגנים המשמידה את תאי החיידקים ושאר סוגי הפתוגנים. ™SteraMist פותחה כטכנולוגיה של הצבא האמריקאי ע"י DARPA למלחמה במתקפת האנתרקס בשנות ה-2000, שוחררה לשוק הפרטי בארה"ב בשנים האחרונות והגיעה גם לישראל.
לטכנולוגיה של חברת קלין ביט- Clean Bit הוכחת יעילות לחיטוי בדרגת log6 ומעלה כנגד פתוגנים (וירוסים, עובשים וחיידקים עמידים).
חיטוי וטיהור מבנים
חיטוי בתי חולים – חיטוי חללים במוסדות רפואיים
חיטוי בתעשיית המזון – חיטוי משטחים
חיטוי בית אבות
חיטוי בתי עסק
חיטוי משרדים
טיהור תחבורה ציבורית
טיהור חדרי היי טק וחדרים נקיים
חיטוי מעבדות מחקר
חיטוי וניקוי תעלות מיזוג אוויר
חיטוי בתי מגורים ובניינים מסחריים
חיטוי מתקני חינוך וגני ילדים
טיהור השבה ביולוגית
חיטוי ציוד ומתקני ספורט ואתלטיקה
חברת קלין ביט- Clean Bit , המפיצה הבלעדית בארץ של הטכנולוגיה.
בשנת 2018 קיבלה הטכנולוגיה רישום של FDA
בשנת 2019 קיבלה הטכנולוגיה אישור אמ"ר של משרד הבריאות הישראלי.
לטכנולוגיה של קלין ביט ישנם אישורי EPA וממשרד הבריאות הקנדי לעבודה במפעלי מזון ,פסי ייצור ובתי אריזה.
